פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה הוא אחת ההטבות הכספיות הגדולות במשק: מי שנקבעה לו נכות רפואית של 100%, או 90% ומעלה בחישוב משוקלל, יכול לקבל פטור ממס על הכנסה מיגיעה אישית עד תקרה של 445,200 ש"ח בשנה, ובמקרים מסוימים גם החזר מס עד 6 שנים אחורה. ובכל זאת, המון זכאים פשוט לא מגישים, כי אף אחד לא סיפר להם.
מה זה הפטור ולמה הוא שווה כל כך הרבה כסף
ההיגיון של הסעיף פשוט: המדינה מוותרת על מס ההכנסה של מי שנושא נכות רפואית קשה, כדי לא להעניש אותו פעמיים. הפטור חל על הכנסה מיגיעה אישית, כלומר שכר עבודה, הכנסה מעסק או ממשלח יד, וגם חלק מסוגי הקצבאות שמקורן בעבודה. עובד עם שכר של 20,000 ש"ח בחודש שמוכר כזכאי לפטור יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה, כל שנה.
נקודה חשובה למיפוי הציפיות: הפטור ניתן לפי אחוזי הנכות הרפואית בלבד. דרגת אי הכושר, זו שקובעת את קצבת הנכות מביטוח לאומי, לא רלוונטית כאן בכלל. מי שההבדל בין שני המושגים לא ברור לו עדיין, שיציץ במדריך אחוזי נכות מול דרגת אי כושר.
מי זכאי: תנאי האחוזים ותנאי התקופה
- שיעור הנכות: 100% נכות רפואית בליקוי אחד, או 90% ומעלה בחישוב משוקלל של כמה ליקויים (לפי הכללים שחלים על קביעות מ-15.11.2021 ואילך). עיוורים זכאים לפטור מקביל.
- תקופת הנכות: הנכות נקבעה לצמיתות, או לתקופה זמנית של 185 ימים לפחות. נכות שנקבעה לפחות מ-185 ימים לא מזכה בפטור.
- הכנסה חייבת: הפטור רלוונטי כמובן רק למי שיש לו הכנסה שחייבת במס. מי שכל הכנסתו היא קצבת נכות מביטוח לאומי לא צריך את הפטור, כי הקצבה עצמה ממילא פטורה ממס.
האחוזים יכולים להגיע מכל ועדה מוכרת: ועדה רפואית של ביטוח לאומי (נכות כללית, נכות מעבודה), משרד הביטחון ועוד. מי שכבר עבר ועדה ויש בידו פרוטוקול עם אחוזים מספיקים, לא צריך ועדה חדשה. זו עוד סיבה, ששווה הרבה כסף, למצות עד הסוף את הוועדה הרפואית בביטוח לאומי, כמו שהסברנו במדריך ההכנה לוועדה הרפואית.
תקרות הפטור המעודכנות
גובה הפטור תלוי במשך תקופת הנכות שנקבעה ובסוג ההכנסה. אלה התקרות שבתוקף לשנות המס 2024 עד 2027:
| מצב | תקרת הפטור |
|---|---|
| נכות שנקבעה ל-365 ימים או יותר, הכנסה מיגיעה אישית | 445,200 ש"ח לשנת מס |
| נכות שנקבעה ל-185 עד 364 ימים, הכנסה מיגיעה אישית | 81,960 ש"ח |
| הכנסה שאינה מיגיעה אישית (כשאין הכנסת עבודה או שהיא נמוכה) | עד 81,960 ש"ח |
| ריבית על פיצויים בגין פגיעת גוף (בתנאים מסוימים) | עד 337,200 ש"ח |
המקור: כל זכות, על בסיס פקודת מס הכנסה, נכון לשנת המס 2026
דוגמה מספרית כדי להמחיש את הגודל: שכיר עם משכורת של 20,000 ש"ח בחודש, 240,000 ש"ח בשנה, שהוכר כזכאי לפטור על נכות לצמיתות. כל השכר שלו נמצא מתחת לתקרת ה-445,200 ש"ח, ולכן כולו פטור ממס הכנסה. בשכר כזה מדובר בחיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה, כל שנה, למשך כל תקופת הזכאות. אצל בעלי שכר גבוה במיוחד הפטור נעצר בתקרה, והיתרה ממוסה כרגיל.
הפטור הוא לא בלי גבול
מעל התקרה משלמים מס רגיל על היתרה, והתקרה לנכות זמנית קצרה נמוכה דרמטית מהתקרה לנכות ארוכה. בנוסף, בנכות שנקבעה לתקופה, הפטור מחושב באופן יחסי לתקופת הנכות בתוך שנת המס. אל תבנו תוכנית כלכלית על מספר עגול ששמעתם ממכר, תבדקו את החישוב על הנתונים שלכם.
איך מגישים: שני מסלולים, לפי מה שיש ביד
מסלול ראשון, יש כבר אחוזים: מי שבידו קביעה מוועדה מוכרת על 90% ומעלה (משוקלל) או 100%, פונה לפקיד השומה באזור מגוריו עם הפרוטוקול, טופס בקשה לפטור, ותלוש שכר אחרון (לשכירים). לא צריך ועדה נוספת, וזה המסלול המהיר והזול.
מסלול שני, אין אחוזים או שהם נמוכים מדי: מגישים בקשה לוועדה רפואית לצרכי מס הכנסה, שפועלת באמצעות המוסד לביטוח לאומי. ממלאים טופס 169א (בקשה לקביעת אחוזי נכות לצרכי מס) וטופס 169ב (ויתור על סודיות רפואית), מצרפים את התיעוד הרפואי ומשלמים אגרה של כמה מאות שקלים (הסכום המעודכן מפורסם באתר רשות המסים).
הוועדה הרפואית לצרכי מס: מה חשוב לדעת
שימו לב להבדל חשוב מוועדות הקצבה: הוועדה לצרכי מס בוחנת אך ורק את הצד הרפואי. אין כאן פקיד שיקום, אין דיון בכושר השתכרות ואין משמעות לשאלה אם אתם עובדים או כמה אתם מרוויחים (מעבר לתקרות הפטור). דווקא בגלל זה, מי שנדחה בעבר בתביעת קצבה בגלל הכנסה גבוהה יכול בהחלט לזכות בפטור ממס: אלה מבחנים שלא קשורים זה לזה.
הוועדה הזו דומה במבנה שלה לוועדות ביטוח לאומי, וכל כללי ההכנה חלים גם עליה: תיעוד רפואי מסודר, דף תפקודי, והצגה מלאה של כל הליקויים, כי גם כאן החישוב משוקלל וכל סעיף קטן מקרב אתכם ל-90%. על החלטת הוועדה אפשר להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים, בדומה למנגנון שתיארנו במדריך ערר על החלטת ועדה רפואית.
תזמון חכם של הוועדות
אם אתם ממילא בתהליך תביעת נכות כללית, תכננו את התמונה הרפואית בראייה כפולה: אותם מסמכים ואותם סעיפי ליקוי משרתים גם את הקצבה וגם את הפטור ממס. מי שמגיע לוועדות מפוזר, פעם עם חצי תיק ופעם עם חצי אחר, מסיים עם אחוזים שונים בכל מערכת ועם הרבה פחות כסף.
החזר מס עד 6 שנים אחורה
מי שהיה זכאי לפטור בשנים קודמות ולא ניצל אותו, למשל כי הנכות נקבעה באיחור או כי פשוט לא ידע, רשאי לדרוש החזר מס עד 6 שנות מס אחורה. בפועל זה אומר שאדם עובד שנכותו הוכרה רטרואקטיבית יכול לקבל בבת אחת החזר של מאות אלפי שקלים במקרים הגדולים. הדרישה מוגשת לפקיד השומה עם דוחות שנתיים לשנים הרלוונטיות.
מה צריך בשביל הדרישה הרטרואקטיבית? טופסי 106 מהמעסיקים לכל שנה (או דוחות שנתיים לעצמאים), הפרוטוקול עם קביעת הנכות והתקופה שלה, ואישורי מס נוספים אם היו ניכויים במקור. שכירים שמעולם לא הגישו דוח שנתי מגישים בקשה להחזר מס עבור כל שנה בנפרד. זה נייר עבודה, אבל נייר עבודה שמניב לפעמים את הסכום החד פעמי הגדול ביותר שהמשפחה תראה מכל התהליך.
זה גם המקום להזכיר: קביעת נכות רטרואקטיבית בוועדה משפיעה על כל השרשרת. אם הוועדה קבעה שהנכות קיימת כבר שנים, בדקו מה זה עושה לקצבה (שם ההגבלה היא 12 חודשים אחורה ממועד הגשת התביעה, כמפורט במדריך קצבת נכות כללית), ומה זה עושה למס (עד 6 שנים). שתי מערכות, שני שעונים שונים.
החיבור לעולם הפנסיוני: כאן הפטור באמת עובד קשה
עכשיו לחיבור שהופך את הפטור הזה מקצה למרכזי. כשאדם מאבד כושר עבודה, ההכנסות שלו מתחלפות: במקום שכר נכנסים תשלומי אובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים, ובהמשך אולי פנסיית נכות או פרישה מוקדמת. התשלומים האלה, בניגוד לקצבת ביטוח לאומי, חייבים במס. בדיוק שם פטור לפי סעיף 9(5) משנה את התמונה: הוא יכול לחול על ההכנסות האלה ולהשאיר בכיס סכומים שהמס היה לוקח.
ולכן הסדר הנכון של הפעולות: תביעה לביטוח לאומי, תביעה לגוף הפנסיוני, ובקשת פטור ממס, כשלושה מהלכים מתואמים ולא כשלושה אירועים נפרדים. על הצד הפנסיוני של התביעה קראו במדריך אובדן כושר עבודה בקרן פנסיה.
והמבט קדימה: הפטור לפי סעיף 9(5) ממשיך ללוות אתכם גם בפרישה, כי הוא חל גם על קצבאות שמקורן בעבודה. מי שמתקרב לגיל פרישה עם זכאות לפטור נכות צריך לתכנן איך הוא משתלב עם הפטורים של קיבוע הזכויות על הפנסיה, כי לא תמיד נכון למשוך את שניהם באותה צורה. זו נקודת תכנון קלאסית לשבת עליה עם איש מקצוע, והרחבנו עליה במדריך קיבוע זכויות (טופס 161ד).
מניסיוני
ליוויתי עצמאי שאחרי מחלה קשה קיבל 100% נכות רפואית והתרכז כולו בקצבה מביטוח לאומי. כשעברנו על התיק שאלתי מתי הגיש בקשת פטור ממס. הוא לא ידע שקיים דבר כזה. הגשנו לפקיד השומה עם הפרוטוקול הקיים, בלי ועדה חדשה, כולל דרישת החזר לשנים קודמות שבהן העסק עוד עבד. ההחזר הרטרואקטיבי לבדו היה גדול מכל מה שהקצבה שילמה לו באותה שנה. הכסף הזה חיכה לו כל הזמן במס הכנסה, רק שאף אחד לא טרח לספר.
על כל שקל שביטוח לאומי משלם לנכה קשה, יש לפעמים שקל נוסף שמחכה לו במס הכנסה. צריך רק לבקש אותו נכון.
שאלות נפוצות
נכתב על ידי
רוזה אבידור, מומחית פנסיה, ביטוח ומיצוי זכויות
חשבת שכר מדופלמת, למעלה מ-20 שנה בניהול משאבי אנוש והסכמי עבודה, מנהלת הסדרים פנסיונים לעסקים ולעובדים. מלווה משפחות ועסקים בצמתים החשובים של החיים.
להכיר את רוזה
