מאז ינואר 2017 חובת ההפקדה לפנסיה עומדת על 18.5% מהשכר לפחות: 6% מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ולפחות 6% לפיצויים. אלה המספרים לפי צו ההרחבה שחל על כל המשק, ונכון ל-2026 הם עדיין המספרים המחייבים. נשמע פשוט, אבל בין האחוזים האלה מסתתרות שאלות ששוות הרבה כסף: על איזה שכר מפקידים, ממתי, מה קורה כשמאחרים, ולמה 6% פיצויים זה לא אותו דבר כמו 8.33%.
האחוזים המעודכנים, שחור על גבי לבן
| רכיב | אחוז מהשכר | מי משלם |
|---|---|---|
| תגמולי עובד | 6% | מנוכה משכר העובד |
| תגמולי מעסיק | 6.5% | המעסיק |
| פיצויים | 6% לפחות (עד 8.33%) | המעסיק |
| סך הכול מינימום | 18.5% |
המקור: צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ואתר כל זכות, נכון ל-2026.
חשוב לדעת: אלה שיעורי מינימום. הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי יכולים לקבוע יותר, ויש ענפים שבהם ההפקדות גבוהות יותר, למשל בענפי הבנייה וההייטק בהסכמים מסוימים. פחות מהמינימום, לעומת זאת, אסור בשום מצב.
בתוך 6.5% תגמולי המעסיק מסתתר פרט שרוב העובדים לא מכירים: המעסיק חייב לוודא שההפקדה כוללת כיסוי לאובדן כושר עבודה שמבטיח 75% מהשכר. בקרן פנסיה מקיפה הכיסוי הזה מובנה. בביטוח מנהלים המעסיק רוכש אותו בנפרד, ואז חלים כללים נוספים: מרכיב החיסכון נטו לא ירד מ-5%, ואם עלות הכיסוי מייקרת את הסך מעבר ל-6.5%, המעסיק משלים עד תקרה של 7.5% סך עלות מעסיק לתגמולים. הרחבנו על הכיסוי עצמו במדריך על אובדן כושר עבודה בקרן פנסיה.
על איזה שכר מפקידים: כאן הולך לאיבוד הכי הרבה כסף
צו ההרחבה מחייב הפקדה על השכר הקובע: שכר הבסיס ברוטו בתוספת הרכיבים הקבועים, אבל לא יותר מהשכר הממוצע במשק, שעומד נכון ל-2026 על 13,769 שקלים בחודש. מי שמרוויח מעל הסכום הזה, המעסיק מחויב מכוח הצו להפקיד רק עד התקרה, אלא אם ההסכם האישי קובע הפקדה על השכר המלא, וברוב המקומות המסודרים אכן קובע.
המוקש הגדול הוא רכיבי השכר: שעות נוספות, עמלות, בונוסים ורכיבים מותנים לא נחשבים בדרך כלל חלק מהשכר הקובע לפי הצו. עובד עם בסיס של 9,000 שקלים ועוד 4,000 שקלים עמלות עשוי לגלות שהפנסיה שלו מחושבת רק על 9,000. זה חוקי כשזה תואם את ההסכם, אבל זה חייב להיות שקוף, ולפעמים שווה לנהל על זה משא ומתן בקבלה לעבודה.
דוגמה מספרית מלאה: עובד עם שכר קובע של 12,000 שקלים. העובד מפריש 720 שקלים, המעסיק מוסיף 780 שקלים תגמולים ועוד 720 שקלים פיצויים (לפי 6%). סך הכול נכנסים לקרן 2,220 שקלים בחודש, שהם 26,640 שקלים בשנה. עכשיו ברור למה טעות של אחוז אחד או רכיב שכר שנשמט שווה עשרות אלפי שקלים לאורך שנים.
מניסיוני
בביקורת שכר שערכתי לעסק קטן התגלה שעובדת ותיקה בוטחה שנים על שכר הבסיס בלבד, בזמן שההסכם שלה קבע במפורש הפקדה גם על תוספת קבועה. ההשלמה הרטרואקטיבית הייתה משמעותית, וההערכה שלי היא שברוב העסקים הקטנים יש לפחות טעות אחת כזו. עובדים, בדקו את התלוש. מעסיקים, בדקו את עצמכם לפני שמישהו אחר יבדוק.
ממתי חייבים להפקיד לעובד חדש
- עובד שמגיע עם ביטוח פנסיוני פעיל (קרן קיימת מעבודה קודמת): זכאי להפקדות מהיום הראשון. בפועל מותר למעסיק להתחיל להעביר אחרי 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, אבל רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.
- עובד בלי ביטוח פנסיוני קודם: זכאי להפקדות רק אחרי 6 חודשי עבודה, בלי רטרואקטיביות.
- ההבדל בין השניים עצום: עבור עובד עם שכר של 12,000 שקלים, ההבדל בין המסלולים שווה יותר מ-13,000 שקלים של הפקדות בשנה הראשונה.
טיפ לעובדים שמחליפים עבודה
אל תשכחו לומר למעסיק החדש שיש לכם קרן פעילה, ולהציג אישור על כך. בלי זה אתם עלולים להיות מסווגים כעובדים בלי ביטוח קודם ולהפסיד חצי שנה של הפקדות רטרואקטיביות. וזו גם ההזדמנות לוודא שההפקדות ממשיכות לאותה קרן, כדי לשמור על רצף הזכויות ותקופת האכשרה, כפי שהסברנו במדריך על תקופת אכשרה בקרן פנסיה.
מועדי העברה: מתי איחור הופך להלנה ולעבירה
המעסיק חייב להעביר את הכספים לגוף הפנסיוני עד המוקדם מבין שניים: 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת, או ה-15 לחודש שאחרי החודש שבעדו משולם השכר. מכאן מתחיל סולם הסנקציות: איחור גורר ריבית פיגורים, החל מהיום ה-31 האיחור נחשב הלנת שכר על כל המשתמע, ואי העברה בתוך 40 יום מהמועד היא כבר עבירה פלילית.
וכאן חיבור חשוב לעולם הביטוח לאומי וההגנה על העובד: מעסיק שלא מפקיד לא רק גוזל חיסכון, הוא משאיר את העובד בלי כיסוי ביטוחי. עובד שלא הופקד עבורו והתרחש אירוע נכות או פטירה, המשפחה תמצא את עצמה רק עם קצבאות הביטוח הלאומי הבסיסיות, בלי קצבת הנכות או השאירים מהקרן. במקרים כאלה ניתן לתבוע את המעסיק על מלוא הנזק, אבל עדיף אלף מונים לתפוס את הבעיה לפני האסון ולא אחריו.
ניכוי בתלוש הוא לא הפקדה בקרן
העובדה ש-6% ירדו לכם מהשכר בתלוש לא מבטיחה שהכסף הגיע לקרן. יש מעסיקים בקשיים שמנכים ולא מעבירים, וזו העבירה החמורה ביותר בתחום. השוו אחת לכמה חודשים בין התלוש לבין דוח ההפקדות בקרן או בהמסלקה הפנסיונית.
רכיב הפיצויים: ההבדל בין 6% ל-8.33%
המינימום לפי צו ההרחבה הוא 6% לפיצויים, אבל פיצויי פיטורים מלאים לפי החוק הם שכר חודש לכל שנת עבודה, שהם 8.33% מהשכר. מעסיק שמפקיד רק 6% נשאר חייב את ההשלמה (2.33% לכל תקופת העבודה) אם העובד מפוטר. מעסיק רשאי לבחור להפקיד 8.33% באופן שוטף, בהודעה בכתב לעובד ולקרן, וכך לסגור את החשיפה מראש.
ולעובדים, תזכורת חשובה ליום העזיבה: כספי הפיצויים שנצברו בקרן הם חלק מהחיסכון הפנסיוני שלכם, לא בונוס פרידה. משיכה שלהם במזומן בכל החלפת עבודה מרוקנת חלק ניכר מהקצבה העתידית, ורוב האנשים עושים את זה בלי להבין את המחיר. לפני שמושכים, בודקים.
לשאלה אם הכספים האלה שייכים לעובד בכל תרחיש עזיבה נכנס סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שמשנה את כל התמונה גם למעסיק וגם לעובד. זה נושא למדריך נפרד, ויש לנו כזה: סעיף 14: מה זה אומר למעסיק ולעובד. רק תדעו שהשילוב של אחוז ההפקדה לפיצויים עם קיומו או אי קיומו של סעיף 14 קובע כמה כסף באמת מחכה לכם ביום העזיבה.
שלושה מצבים מיוחדים ששווה להכיר
עובדים בכמה מקומות במקביל: חובת ההפקדה חלה על כל מעסיק בנפרד, כל אחד לפי השכר שהוא משלם. מי שעובד בשתי משרות חלקיות זכאי להפקדות משני המעסיקים, ושניהם יכולים להפקיד לאותה קרן. עובדים במשק בית, מטפלות וסטודנטים במשרות קטנות הם הנפגעים הקבועים של הכלל הזה, פשוט כי אף אחד לא סיפר להם שהוא חל גם עליהם.
הזכות לבחור את הקופה: הבחירה איפה יתנהל הכסף היא של העובד, לא של המעסיק. מעסיק לא רשאי לכפות עליכם קרן מסוימת או סוכן מסוים, וגם לא להתנות תנאים בבחירה. עובד שלא בחר בכלל מצורף לקרן ברירת מחדל, ועל היתרונות המפתיעים של הקרנות האלה כתבנו במדריך על קרנות פנסיה ברירת מחדל.
עצמאים: גם עליהם חלה חובת הפקדה לפנסיה מאז 2017, במדרגות שנקבעות לפי ההכנסה החייבת, והם עולם נפרד עם הטבות מס משלו. אם אתם גם שכירים וגם עצמאים, ההפקדות מהמשכורת לא בהכרח פוטרות אתכם מחובת ההפקדה על ההכנסה העצמאית, ושווה לבדוק את זה מול איש מקצוע לפני סוף שנת המס.
איך בודקים בחמש דקות שמפקידים לכם נכון
- פתחו תלוש שכר ומצאו את שלושת הרכיבים: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק, פיצויים. בדקו שהאחוזים הם לפחות 6%, 6.5% ו-6%.
- בדקו על איזה שכר מחושבים האחוזים. אם הבסיס לחישוב נמוך משכר הברוטו הקבוע שלכם, בררו למה ומה קובע ההסכם.
- היכנסו לאתר הקרן או להמסלקה הפנסיונית וודאו שההפקדות מהתלוש אכן נקלטו, בסכומים הנכונים ובזמן.
- עברו על הדוח השנתי של הקרן: חודש חסר בהפקדות אמור להדליק נורה אדומה מיידית.
את הבדיקה הזאת שווה לעשות פעמיים בשנה, וחובה לעשות אותה בכל החלפת עבודה, שינוי שכר משמעותי או מעבר מקרן לקרן. אלה בדיוק הצמתים שבהם טעויות נולדות.
מצאתם פער? קודם פנייה מסודרת בכתב למעסיק, ברוב המקרים מדובר בטעות תפעולית שמתוקנת. לא טופל? אפשר לפנות לרשות שוק ההון ולערכאות. ואם אתם מעסיקים שרוצים לישון בשקט, ביקורת הפקדות תקופתית עולה מעט ומונעת תביעות יקרות, זה בדיוק סוג הסדר שאני עוזרת לעסקים לעשות.
שאלות נפוצות
נכתב על ידי
רוזה אבידור, מומחית פנסיה, ביטוח ומיצוי זכויות
חשבת שכר מדופלמת, למעלה מ-20 שנה בניהול משאבי אנוש והסכמי עבודה, מנהלת הסדרים פנסיונים לעסקים ולעובדים. מלווה משפחות ועסקים בצמתים החשובים של החיים.
להכיר את רוזה
