תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מאפשר לבני 60 פלוס להפקיד כסף פרטי לקופת גמל, ליהנות מניהול מוסדי, ולמשוך אותו במס של 15% על הרווח הנומינלי בלבד, במקום 25% על הרווח הריאלי בהשקעה רגילה. תנאי הכניסה המרכזי: קצבה חודשית של לפחות 5,306 שקלים, נכון ל-2026. זה כלי חזק, אבל יש בו כמה מוקשים שחשוב להכיר לפני שמעבירים אליו את חסכונות החיים.
מה זה תיקון 190 בעברית פשוטה
התיקון, שנחקק ב-2012, נועד לעודד אנשים מבוגרים להכניס כסף נזיל (כסף שכבר שולם עליו מס, למשל חסכונות, ירושה או תמורה ממכירת נכס) לתוך קופות גמל. בתמורה, המדינה נותנת שני מסלולי יציאה מוטבים.
- מסלול הקצבה: להפוך את הכסף לקצבה חודשית קבועה. קצבה שמקורה בכספים כאלה נקראת "קצבה מוכרת" והיא פטורה לגמרי ממס, כולל על כל הרווחים שנצברו.
- מסלול המשיכה החד פעמית: למשוך את הכסף בסכום אחד, בדרך שנקראת "היוון קצבה מוכרת", ולשלם 15% מס על הרווח הנומינלי בלבד. זה המסלול שרוב האנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים "תיקון 190".
בזמן שהכסף בפנים, הוא מתנהל כמו כל קופת גמל: מסלולי השקעה לבחירתכם, אפשרות לעבור בין מסלולים בלי שהמעבר ייחשב אירוע מס, ודמי ניהול שאפשר ומומלץ להתמקח עליהם. על ההשוואה בין הקופות כתבתי במדריך על דמי ניהול בקופות גמל.
שני תנאי הסף: גיל 60 וקצבה מזערית
כדי למשוך את הכסף במסלול המס המופחת צריך לעמוד בשני תנאים במצטבר. להפקיד אפשר גם קודם, אבל המשיכה המוטבת נפתחת רק כששניהם מתקיימים.
- גיל: עברתם את גיל 60.
- קצבה מזערית: אתם כבר מקבלים קצבה חודשית קבועה ממקור פנסיוני בגובה של לפחות 5,306 שקלים בחודש, נכון ל-2026. הסכום מתעדכן מדי שנה.
חשוב לדייק במה נחשב קצבה לעניין הזה: קצבה מקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית נחשבת. קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי לא נחשבת לקצבה מזערית לצורך היוון לפי תיקון 190. זה בדיוק המקום שבו שני העולמות, הפנסיוני והביטוח הלאומי, נפגשים ומבלבלים: מי שמסתמך על קצבת הביטוח הלאומי בלבד לא עומד בתנאי, גם אם היא גבוהה. מי שהקצבה הפנסיונית שלו קרובה לרף, לפעמים כדאי לו לתכנן את גובה הקצבה כבר בשלב הפרישה, וזה מתחבר להחלטות כמו קיבוע זכויות והיוון קצבה.
שימו לב: בלי קצבה מזערית אין משיכה מוטבת
מי שהפקיד לקופת גמל במסגרת תיקון 190 לפני שבדק את תנאי הקצבה המזערית עלול לגלות שהכסף נעול במסלול קצבה בלבד. לפני שמעבירים סכום גדול, ודאו שיש לכם, או שתהיה לכם, קצבה חודשית של 5,306 שקלים לפחות (נכון ל-2026) ממקור פנסיוני. זו הבדיקה הראשונה, לא האחרונה.
15% נומינלי מול 25% ריאלי: מתי זה באמת משתלם
כאן נמצא לב העניין, וגם ההפתעה הכי גדולה למי שלא עשה את החשבון. בהשקעה רגילה משלמים 25% מס, אבל רק על הרווח הריאלי: הרווח אחרי ניכוי האינפלציה. בתיקון 190 משלמים 15%, אבל על כל הרווח הנומינלי, כולל החלק שהוא בסך הכול הצמדה למדד. כלומר, ההשוואה תלויה באינפלציה.
דוגמה מחושבת: הפקדתם 500,000 שקלים, ואחרי כמה שנים הקופה שווה 700,000 שקלים. הרווח הנומינלי הוא 200,000 שקלים, ובתיקון 190 תשלמו עליו 15%, כלומר 30,000 שקלים. נניח שבאותה תקופה האינפלציה המצטברת שחקה 60,000 שקלים: הרווח הריאלי הוא 140,000 שקלים, ובמסלול רגיל הייתם משלמים 25% ממנו, כלומר 35,000 שקלים. במקרה הזה תיקון 190 חסך 5,000 שקלים. אבל אם האינפלציה באותה תקופה הייתה גבוהה ושחקה 120,000 שקלים, המס הרגיל היה יורד ל-20,000 שקלים, ותיקון 190 היה דווקא מפסיד 10,000 שקלים.
| תרחיש | מס בתיקון 190 (15% נומינלי) | מס בהשקעה רגילה (25% ריאלי) | מי מנצח |
|---|---|---|---|
| אינפלציה נמוכה (שחיקה של 20,000 שקלים) | 30,000 שקלים | 45,000 שקלים | תיקון 190 |
| אינפלציה בינונית (שחיקה של 60,000 שקלים) | 30,000 שקלים | 35,000 שקלים | תיקון 190, בקטנה |
| אינפלציה גבוהה (שחיקה של 120,000 שקלים) | 30,000 שקלים | 20,000 שקלים | ההשקעה הרגילה |
חישוב להמחשה על הפקדה של 500,000 שקלים ושווי סופי של 700,000 שקלים. שיעורי המס לפי פקודת מס הכנסה, נכון ל-2026
המסקנה: תיקון 190 הוא לא "הנחה במס" אוטומטית. הוא הימור מחושב על סביבת אינפלציה מתונה, בתוספת יתרונות אמיתיים אחרים: ניהול מוסדי, מעבר בין מסלולים בלי אירוע מס, ואפשרות הקצבה הפטורה. מי ששוקל אותו רק בגלל ה-15% צריך לראות קודם את התמונה המלאה של המס על הפנסיה שלו.
המוקש של 38,412 שקלים: הסכום שנצבע כקצבה מזכה
עוד פרט שסוכני שיווק אוהבים להשמיט: לא כל שקל שהפקדתם ניתן למשיכה מוטבת. מתוך ההפקדות בכל שנת מס, סכום של עד 38,412 שקלים (נכון ל-2026) נחשב הפקדה מזכה "רגילה" לקצבה, והוא לא חלק מהכספים שאפשר להוון בקלות ב-15%. בפועל, הסכום הזה נצבע כ"קצבה מזכה" ומשיכתו כרוכה בתהליך שונה, ולעיתים במס גבוה משמעותית.
למה זה חשוב? כי מי שמפקיד סכום קטן יחסית, נניח 50,000 שקלים, יגלה שחלק גדול ממנו בכלל לא נהנה מהמסלול המוטב. תיקון 190 בנוי לסכומים גדולים, שבהם 38,412 השקלים הראשונים של אותה שנה הם זניחים ביחס לכלל ההפקדה. זו גם הסיבה שכדאי לרכז את ההפקדה בשנת מס אחת במקום לפזר על כמה שנים: כל שנה "צובעת" מחדש את הסכום הזה.
מניסיוני
פנתה אליי אישה בת 63 שהפקידה דרך גורם משווק 45,000 שקלים "בתיקון 190", ורק כשביקשה למשוך גילתה שכמעט כל הסכום נצבע כקצבה מזכה ואינו ניתן להיוון מוטב. אף אחד לא הסביר לה את עניין התקרה השנתית. אחרי בדיקה מול הקופה ומס הכנסה הצלחנו למפות מה כן ניתן למשיכה, אבל את האכזבה אפשר היה לחסוך בשיחה אחת לפני ההפקדה. כשמציעים לכם תיקון 190 על סכום קטן, תשאלו בדיוק כמה ממנו יהיה ניתן להיוון.
הורשה: היתרון הגדול של לפני גיל 75
לתיקון 190 יש יתרון הורשה משמעותי, עם קו פרשת מים בגיל 75. אם החוסך הלך לעולמו לפני גיל 75, המוטבים מקבלים את מלוא הכסף, כולל כל הרווחים, בפטור מלא ממס. אם החוסך נפטר אחרי גיל 75, המוטבים משלמים 15% על הרווח הנומינלי, כלומר את אותו מס שהחוסך היה משלם במשיכה.
בשני המקרים הכסף עובר למוטבים ישירות מהקופה, בלי צורך בצו ירושה או צו קיום צוואה, מה שמקצר תהליכים בחודשים. חשוב רק לוודא שרשומים מוטבים עדכניים בקופה: זו טעות שראיתי הרבה פעמים גם בביטוחי חיים, והיא כואבת בדיוק באותה מידה כאן. כספי הקופה לא מתחלקים לפי הצוואה אלא לפי רישום המוטבים.
תיקון 190 מול החלופות: למי זה מתאים
לבני 60 פלוס עם כסף פנוי יש בעצם שלוש חלופות מרכזיות: תיק השקעות ממוסה (עצמאי או מנוהל), קופת גמל להשקעה עד התקרה השנתית שלה, ותיקון 190 בלי תקרת הפקדה. סדר הגיוני עבור רבים: קודם למלא את תקרת הגמל להשקעה, שנותנת גם היא אפשרות לקצבה פטורה בגיל 60 פלוס וגם נזילות מלאה בלי תנאי קצבה מזערית, ורק אחר כך להפקיד את היתרה בתיקון 190.
- מתאים במיוחד: בני 60 פלוס עם קצבה פנסיונית מעל 5,306 שקלים, סכום פנוי גדול (מאות אלפי שקלים ומעלה), ואופק השקעה של כמה שנים בסביבת אינפלציה סבירה.
- מתאים פחות: מי שאין לו קצבה מזערית ואין צפי שתהיה, מי שמפקיד סכומים קטנים שרובם ייצבעו כקצבה מזכה, ומי שעשוי להזדקק לכסף בטווח הקצר מאוד.
- שווה לבדוק במקביל: האם בכלל מוצה הפטור על הקצבה בקיבוע זכויות, שלפעמים שווה יותר מכל הטבת ה-15%.
צעדים ראשונים בפועל
אם אחרי כל זה תיקון 190 נשמע רלוונטי, ככה מתחילים בלי להתחייב: קודם בודקים את גובה הקצבה הפנסיונית הצפויה או הקיימת, מול רף הקצבה המזערית של 2026. אחר כך ממפים את הכסף הפנוי ואת האופק שלו, כמה ממנו באמת לא יידרש בשנים הקרובות. בשלב השלישי משווים דמי ניהול בין קופות גמל, כי גם כאן ההבדלים מצטברים לאלפי שקלים, והכללים זהים לכל קופת גמל אחרת. ורק בסוף, אחרי שהמספרים על השולחן, מחליטים על סכום ההפקדה ועל שנת המס. מי שמריח לחץ של "ההטבה נסגרת בסוף החודש" צריך לזכור: התיקון קיים משנת 2012 והוא לא הולך לשום מקום.
ובגלל שההחלטה הזאת נוגעת בו זמנית במס הכנסה, בקופות הגמל ובתכנון הפרישה כולו, אני ממליצה לא לקבל אותה על סמך שיחת מכירה אחת. תביאו את כל התמונה: הקצבאות, הקופות, קצבת האזרח הוותיק מביטוח לאומי והצרכים של בני הזוג, ורק אז תחליטו כמה להפקיד ובאיזה מסלול.
שאלות נפוצות
נכתב על ידי
רוזה אבידור, מומחית פנסיה, ביטוח ומיצוי זכויות
חשבת שכר מדופלמת, למעלה מ-20 שנה בניהול משאבי אנוש והסכמי עבודה, מנהלת הסדרים פנסיונים לעסקים ולעובדים. מלווה משפחות ועסקים בצמתים החשובים של החיים.
להכיר את רוזה
