ימי מחלה נראים כמו נושא פשוט של תלוש שכר, אבל הם מסתירים שאלה שהרבה מעסיקים ועובדים לא מכירים: מה קורה להפקדות לפנסיה בזמן שהעובד חולה. במדריך הזה אסביר את כללי הצבירה והתשלום של ימי מחלה, את חובת ההפרשה לפנסיה על דמי מחלה, ומה קורה כשהמחלה נמשכת מעבר לימים שנצברו. המדריך מיועד גם למעסיקים וגם לעובדים, כי הטעויות כאן עולות כסף לשני הצדדים.
כמה ימי מחלה צוברים
לפי חוק דמי מחלה, עובד שכיר צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר עד 18 ימים בשנה. הימים נצברים משנה לשנה, עד תקרה של 90 ימים. עובד במשרה חלקית צובר ימי מחלה באופן יחסי להיקף המשרה.
חשוב לדעת שימי מחלה אינם ימי חופשה. הם לא נפדים בכסף בסיום העבודה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי, בחוזה או בנוהג במקום העבודה. הם קיימים כדי להבטיח הכנסה בזמן מחלה, ולא כחיסכון.
מה נחשב ״שכר״ לצורך דמי המחלה? בדרך כלל מדובר בשכר הרגיל שהעובד היה מקבל אילו עבד, בלי תשלומים שקשורים לעבודה בפועל כמו שעות נוספות. אצל עובדים בשכר משתנה, כמו עובדים שעתיים או עובדים בעמלות, החישוב יכול להיות מורכב יותר, ושם כדאי במיוחד לבדוק את התלוש.
כמה משלמים על כל יום מחלה
דמי המחלה אינם משולמים באותו שיעור לכל ימי ההיעדרות. החוק קובע מדרגות לפי מספר היום בתקופת המחלה:
| יום המחלה | שיעור התשלום |
|---|---|
| היום הראשון | ללא תשלום |
| היום השני והשלישי | 50% מהשכר |
| מהיום הרביעי ואילך | 100% מהשכר |
| צבירה מקסימלית | 90 ימים |
המקור: חוק דמי מחלה ואתר כל זכות, נכון ל-2026
המדרגות האלה הן המינימום שבחוק. הסכם קיבוצי, חוזה אישי או צו הרחבה ענפי יכולים לקבוע תנאים טובים יותר. כדי לקבל דמי מחלה, העובד צריך בדרך כלל להציג אישור מחלה מרופא.
שימו לב
מעסיק שמשלם ״יום חופש״ במקום יום מחלה, או מוריד ימים ממכסת החופשה בלי הסכמת העובד, עלול לעבור על החוק. ימי חופשה וימי מחלה הם שתי זכויות נפרדות, וכל אחת נרשמת בנפרד בתלוש השכר.
ומה עם אישור המחלה? החוק מאפשר למעסיק לדרוש אישור רפואי על ימי ההיעדרות, ובמקומות עבודה רבים יש נוהל ברור לגבי הדרך להגיש אותו. עובד שלא מציג אישור עלול לא לקבל דמי מחלה על אותם ימים. הדרך הפשוטה ביותר היא לקבל את האישור מהרופא בזמן אמת ולהעביר אותו מיד, ולא לחכות לסוף החודש.
האם מפרישים לפנסיה על דמי מחלה
כאן נמצאת הנקודה שהרבה מעסיקים מפספסים. לפי הכללים של פנסיית חובה, עובד שקיבל דמי מחלה זכאי שהמעסיק ימשיך להפריש עבורו לפנסיה בתקופה שבה שולמו לו דמי המחלה. דמי המחלה באים במקום השכר, ולכן גם ההפרשות ממשיכות.
אחרי שהעובד מיצה את ימי המחלה שצבר, ואם הוא לא מקבל עוד דמי מחלה מהמעסיק, חובת ההפרשה נעצרת. זה בדיוק השלב שבו חשוב להכיר את הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה, כי הוא זה שאמור להגן על העובד במחלה ממושכת.
טיפ
מעסיקים: בדקו בתוכנת השכר שימי מחלה מסומנים כרכיב שמחייב הפרשה לפנסיה. טעות בהגדרה הזו חוזרת על עצמה בכל חודש ובכל עובד, והיא מתגלה בדרך כלל רק בביקורת או בתביעה. על טעויות נפוצות נוספות כתבתי בטעויות פנסיה בתלוש השכר.
היעדרות בגלל מחלה של בן משפחה
ימי המחלה שעובד צובר לא משמשים רק למחלה שלו. החוק מאפשר לנצל חלק מהם גם כשבן משפחה חולה, והרבה עובדים ומעסיקים לא מכירים את הכללים. הימים האלה נגרעים ממכסת ימי המחלה שהעובד צבר.
| מצב | ימים בשנה, עד |
|---|---|
| מחלת ילד עד גיל 18 | 8 ימים |
| מחלת ילד, כשהעובד הורה יחיד או שהילד בחזקתו הבלעדית | 16 ימים |
| מחלת בן או בת זוג | 6 ימים |
המקור: חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) וחוקים נלווים, לפי אתרים מקצועיים, נכון ל-2026
כדי לנצל את הימים האלה, העובד צריך בדרך כלל להציג אישור רפואי על מחלת בן המשפחה, ולעיתים גם הצהרה שבן הזוג השני לא נעדר מעבודתו באותם ימים. יש גם כללים מיוחדים לילד עם מחלה ממארת או עם מוגבלות, ולמחלה של הורה, שבהם ההיקף והתנאים שונים.
ומה עם הפנסיה? הימים האלה משולמים כדמי מחלה, ולכן גם עליהם ממשיכים הכללים של הפרשה לפנסיה. מעסיק שמסמן אותם בתלוש כ״היעדרות ללא תשלום״ טועה פעמיים: גם בשכר וגם בהפקדות.
לעובדים: איך בודקים את התלוש
- בדקו שיתרת ימי המחלה מופיעה בתלוש ומתעדכנת בכל חודש.
- בחודש שבו נעדרתם בגלל מחלה, בדקו שהתשלום תואם את המדרגות שבחוק או את ההסכם.
- בדקו בדוח קרן הפנסיה שההפקדה של אותו חודש לא ירדה באופן חריג.
- אם יש פער, פנו קודם למחלקת השכר. הרבה פעמים מדובר בהגדרה שגויה ולא בכוונה.
חשוב לזכור שדמי מחלה והפרשות לפנסיה הם שני חיובים נפרדים. מעסיק שמשלם דמי מחלה כחוק אבל לא מפריש עליהם לפנסיה עדיין מפר את הכללים. וההפך, מעסיק שמפריש לפנסיה על ימים שבהם העובד כבר מיצה את ימי המחלה ולא קיבל תשלום, עושה יותר ממה שחייב, מה שלגיטימי אבל כדאי שיהיה מכוון ולא טעות בתוכנת השכר.
מחלה ממושכת: כשימי המחלה נגמרים
כשהמחלה נמשכת מעבר לימים שנצברו, העובד עלול להישאר בלי הכנסה. כאן נכנסים לתמונה שני העולמות:
- אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה: אם העובד אינו יכול לעבוד לתקופה ממושכת, הכיסוי בקרן עשוי לשלם לו קצבה חודשית אחרי תקופת המתנה, לפי תקנון הקרן. על התנאים כתבתי באובדן כושר עבודה בקרן פנסיה.
- ביטוח לאומי: הביטוח הלאומי אינו משלם דמי מחלה על מחלה רגילה. אם המחלה נגרמה בעבודה, ייתכן שמדובר בפגיעה בעבודה, עם זכויות אחרות. ובמצב של מוגבלות ממושכת, ייתכן שכדאי לבדוק זכאות לקצבת נכות כללית.
- ביטוח פרטי: לחלק מהעובדים יש פוליסת אובדן כושר פרטית או קבוצתית, עם תנאים משלה.
מניסיוני
אחד המקרים שנשארו איתי: עובד במחלה ממושכת שהמעסיק שלו הפסיק להפריש לפנסיה כבר מהיום הראשון של המחלה, ״כי הוא לא עובד״. הוא לא שם לב, ובשלב מסוים גם ימי המחלה נגמרו. כשהגיש תביעה לאובדן כושר בקרן, התברר שיש פער בהפקדות שצריך היה להסדיר. אצל מעסיק שמכיר את הכללים, כל זה לא היה קורה.
ולסיום, מילה על תרבות ארגונית. עובדים שחוששים לקחת ימי מחלה מגיעים לעבודה חולים, מדביקים אחרים ומתאוששים לאט יותר. מעסיק שמנהל את ימי המחלה בשקיפות, עם יתרה ברורה בתלוש והפרשות תקינות לפנסיה, בונה אמון שחוסך לו הרבה יותר ממה שעולה יום מחלה. ומבחינת הסיכון המשפטי, תלוש מסודר הוא ההגנה הטובה ביותר מפני טענות בדיעבד.
רשימת בדיקה למעסיקים
- ודאו שצבירת ימי המחלה מופיעה בתלוש, כולל יתרה.
- שלמו לפי המדרגות שבחוק או לפי ההסכם, אם הוא מיטיב.
- המשיכו להפריש לפנסיה על דמי המחלה ששולמו.
- אל תקזזו ימי מחלה מימי החופשה בלי הסכמה.
- בעובד במחלה ממושכת, תעדכנו אותו על מצב הכיסוי הביטוחי בקרן. על חובות המעסיק הרחבתי בחובות המעסיק בפנסיה.
מקורות רשמיים
שאלות נפוצות
נכתב על ידי
רוזה אבידור, מומחית פנסיה, ביטוח ומיצוי זכויות
חשבת שכר מדופלמת, למעלה מ-20 שנה בניהול משאבי אנוש והסכמי עבודה, מנהלת הסדרים פנסיונים לעסקים ולעובדים. מלווה משפחות ועסקים בצמתים החשובים של החיים.
להכיר את רוזה
